משחת שיניים לפילים

קבלו את אחד הניסויים הכי חזקים והכי אהובים שלנו. נוזל לכאורה תמים הופך בבת אחת להתפרצות מטריפה של קצף. לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שעשיתי את הניסוי. זה היה באמבטיה של הבית שלי. ידעתי מה אני צריך לעשות, עשיתי את זה כמה פעמים ולא הצליח לי. למרות שכבר התייאשתי לגמריי החלטתי לנסות עוד פעם אחת. עשיתי כמה שינויים במינונים ופתאום, משום מקום, השפריצו מהבקבוק כמויות של קצף שמלאו את כל האמבטיה...אני רקדתי משמחה, ובעל הבית שלי עד היום חושב שהשתגעתי.... משחת שיניים לפילים הוא ניסוי מרשים במיוחד. אבל בשביל לעשות אותו צריך כמה חומרים כימיים מסוכנים שאפשר להשיג רק בספקי ציוד למעבדות. לכן הניסוי הזה מיועד לכימאים ומורים למדעים. אבל אל תדאגו יש גם משחת שיניים לפילים בגרסא ביתית

מה צריך:

1. ארלמאייר 2000 מ"ל 2. 500 מ"ל מי חמצן ריכוז 30 אחוז

3. 30 מ"ל אשלגן יודי (שתי כפיות)

4. חצי כוס מים

5. כוס פלסטיק

6. כפית פלסטיק

7. צבע מאכל

7. סבון כלים

8. משקפי מגן

9. כפפות חד פעמיות

בואו ננסה:

שימו לב! מי חמצן בריכוז הזה הם חומר חריף ומסוכן מאוד לעור. לכן הרחיקו את הקהל שלכם מהחומרים והקפידו ללבוש את כל ציוד המגן. מוזגים את מי החמצן לארלמאייר. מוספים שפריץ נדיב של סבון כלים. מוסיפים צבע מאכל. מערבלים בזהירות עד שהחומרים מתערבבים זה בזה וניתן להבחין בבועות סבון קטנות על פני הנוזל. ממיסים את האשלגן היודי במים בתוך כוס הפלסטיק בעזרת הכפית. מוסיפים בבת אחת את כל התמיסה לתוך הבקבוק. לוקחים צעד אחורה.....

איך זה קרה?

מי חמצן, H2O2, הם חומר רגיש ביותר. המולקולה מתפרקת בקלות רבה ומשחררת הרבה אנרגיה. לכן משתמשים במי חמצן גם בפיצוצים ורקטות. למעשה אם נשאיר את בקבוק מי החמצן פתוח באוויר, המולקולה תתפרק תוך זמן קצר במגע עם האוויר. אבל בניסוי הזה אנחנו מאיצים את תהליך ההתפרקות, בעזרת קטליזטור ("זרז" בעברית) - אשלגן יודי. האשלגן היודי מאיץ את התהליך ונוצרת תגובה אקסותרמית מהירה ומגניבה. הגז שמשתחרר מנפח את בועות הסבון ודוחף את כל הבלאגן בספיד החוצה. הניסוי מדגים באופן מרשים ומקסים שינוי במצב צבירה.

למה קוראים לזה "משחת שיניים לפילים"?

פעם מישהו מרח צבע מאכל אדום וכחול על הדפנות של האלרמאיר. כשהקצף יצא החוצה הוא נצבע בשני פסים ארוכים כמו של משחת שיניים. התוספות של הפיל היא המצאה מבריקה של הילדים.